מבדיקה עולה שנער נוסף, ששמו פורסם ברשימת הילדים ההרוגים במבצע “שומר החומות” בניו יורק טיימס, היה פעיל הזרוע הצבאית של חמאס. הרשימה כללה שמונה פלסטינים בני 17 ומטה שנהרגו מאש ארגוני הטרור הפלסטיניים.

מבדיקה עולה שנער נוסף, ששמו פורסם ברשימת הילדים ההרוגים במבצע “שומר החומות” בניו יורק טיימס, היה פעיל הזרוע הצבאית של חמאס. הרשימה כללה שמונה פלסטינים בני 17 ומטה שנהרגו מאש ארגוני הטרור הפלסטיניים.

מיד לאחר תום מבצע “שומר החומות” פרסם הניו יורק טיימס בעמוד השער שלו רשימה ובה תמונות של הילדים והנערים שנהרגו ברצועת עזה (ובישראל) במהלך ימי מבצע “שומר החומות” תחת הכותרת “”מחיר המלחמה- 67 ילדים הרוגים בעזה”. ברשימה פורסמו 67 שמות של ילדים ונערים עד גיל 17 שעל פי העיתון נהרגו במהלך ימי המבצע. שני ילדים המופיעים ברשימה הם ישראלים ו-65 פלסטינים.

מרכז המידע למודיעין ולטרור

העברת כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית תוך קיזוז תשלומי הרשות למחבלים הכלואים והמשוחררים: תמונת מצב

ב-2 בדצמבר 2020 הודיעו נציגי הרשות הפלסטינית, כי ממשלת ישראל העבירה לידי הרשות את כל כספי הסילוקין בסך 3,768 מיליארד ₪. סכום זה, לדברי שר האוצר הפלסטיני, יאפשר למשרדו להפחית את הגירעון המוניטרי לסך 850 מיליון דולר בשנת 2020 ולצמצם את הנזקים הרבים שנגרמו לכלכלה הפלסטינית במהלך מגיפת הקורונה. מרבית הכספים שקיבלה הרשות יועברו לתשלומי משכורות וחובות לעובדיה ולתשלום חובות לשירותים וסחורות מהמגזר הפרטי (מרביתם לבתי חולים פרטיים ולחברות תרופות).

מרכז המידע למודיעין ולטרור

הרשות הפלסטינית מחפשת דרכים יצירתיות להמשיך להעביר תשלומים למחבלים אסירים ולבני משפחות של שהידים תוך עקיפת ההתנגדות הישראלית

ב-17 בנובמבר 2020 הודיע חסין אלשיח’, ראש הרשות לעניינים אזרחיים וחבר הוועד המרכזי של פתח, המקורב לאבו מאזן, על החזרת הקשרים בין הרשות הפלסטינית לישראל למתכונתם הקודמת, קרי- חידוש התיאום האזרחי והביטחוני עם ישראל במתכונת שלפני 19 במאי 2020 (המועד בו הודיע אבו מאזן על הפסקת התיאום עם ישראל). משמעות הודעת הרשות הפלסטינית, לאחר נתק כמעט מוחלט של קרוב לחצי שנה, היא חזרה למסלול התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל.

מרכז המידע למודיעין ולטרור

ליברמן, מה עם המשכורות למחבלים?

שר הביטחון מצייץ בקשיחות נגד הכסף שמעבירים הפלסטינים לטרוריסטים ולמשפחותיהם. חבל שבמציאות הוא מעקר את האפשרות למנוע זאת

מוריס הירש

מאבק ברדיקליזציה כאמצעי למניעת טרור: ישראל לעומת העולם

תוכניות למאבק ברדיקליזציה עוסקות בתהליכים חברתיים שיוצרים נטייה לאלימות פוליטית, ובחלק ניכר מהמדינות בעולם הן נכללות במאבק בטרור. תוכניות למאבק ברדיקליזציה נפוצות ברחבי העולם ככלי שהאפקטיביות שלו נבדקה והוכחה, ובשל צמצום הנזקים האגביים הן גם עשויות להיות כלי בעל תועלת משולשת: יותר ביטחון, פחות הפרת זכויות אדם ואופק משופר לפיוס ולשלום. למרות זאת אין שום מידע זמין על מדיניות כוללת ומקיפה בתחום בישראל. מדובר בלקוּנה בעייתית, הן בהיבט של אלימות המגיעה מצד פלסטינים אזרחי ישראל והן בהיבט של אלימות מצד התאגדויות קיצוניות של יהודים. הנתונים שנאספו מרמזים כי ראוי לשקול הקמה של גוף ממשלתי בישראל שמטרתו חקר הרדיקליזציה ומאבק בה.

המכון למחקרי בטחון לאומי, יריב מוהר, איה שושן