Search Results

PA Breaches of the Oslo Accords From the river to the sea is “a call for peace” – Palestinian Authority lie PMW 10.7.24 Image Source: (Mohammed Abubakr) The Institute for National Security Studies (INSS) provides cutting-edge analysis and research on Israel's security challenges, offering insights into defense strategy, regional stability, and policy recommendations to strengthen national resilience. Original Article The main arguments of the article are: The slogan “from the river to the sea – Palestine will be free” is interpreted by many as a call for the destruction of Israel and the removal of Jews from the area. Palestinian Authority (PA) and Fatah leaders often use this slogan to emphasize their goal of eliminating the State of Israel. Some Palestinian officials attempt to reframe the slogan as a call for freedom, human rights, and coexistence, but this is contradicted by numerous statements from Palestinian leaders advocating for Israel's destruction. For more details, you can view the full article here . 4o Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More

הירשם לדיוור אודות IPAAR יוזמת תגובות התקשורת תגובות בינלאומיות תגובות ישראל הפרות של הרש״פ הרש"פ פועלת לחיזוק משילותה בגדה המערבית על רקע התבססות ארגוני הטרור שם והחשש מפני הפיכה כפי שקרה ברצועת עזה המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון מקור התמונה: 15.1.24 למול ההסלמה הביטחונית בג'נין בפרט ובגדה המערבית (להלן, הגדמ"ע) בכלל, ומאמצי ארגוני הטרור הפלסטיניים להעתיק לשם את מודל הלחימה של רצועת עזה, התערערה המשילות והאחיזה הביטחונית של הרש"פ בצפון הגדמ”ע, עד כי נראה שהיא אבדה כמעט לחלוטין. אחד הביטויים הבולטים לכך בשנתיים האחרונות הוא הופעתן של מיליציות טרור על-ארגוניות כמו "גדוד ג'נין" ו"גוב האריות", שפועלות בג'נין ובשכם תוך קריאת תגר על שלטון הרש"פ. לכתבה המלאה הירשם לדיוור הפרות של הרש״פ תגובת ישראל תגובות בינלאומיות יוזמת ipaar More

Analysis Call for unilateral recognition of a Palestinian state complete legal misconception - opinion Jerusalem Post 20.2.24 Image Source: Chrisna Senatus Any unilaterally imposed recognition of a Palestinian state by the international community would be tantamount to undermining this final clause of the Oslo Accords. Original Article Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More

PA Breaches of the Oslo Accords, IPAAR The PA Tries to Fool the World Maurice Hirsch 3.3.24 Image Source: Card cheating “3-card monte” scam. (ZioDave/Flickr/CC BY-SA 2.0 DEED) In the aftermath of the October 7, 2023, massacre, the Palestinian Authority and its leader, Mahmoud Abbas, publicly declared their commitment to reassert control over the Gaza Strip and bolster the standing of the PA. Original Article In the aftermath of the October 7, 2023, massacre, the Palestinian Authority and its leader, Mahmoud Abbas, publicly declared their commitment to reassert control over the Gaza Strip and bolster the standing of the PA. Their determination was dampened by Israel’s reservations but encouraged by the United States. U.S. President Joe Biden declared that “Gaza and the West Bank should be reunited under a single governance structure, ultimately under a revitalized Palestinian Authority….” Since the word “revitalized” is ambiguous and not often used to convey critical and fundamental changes a failed governance structure needs to undergo, Abbas seized the opportunity to employ the infamous “Three card monty game” to fool the world. To achieve his goal, Abbas and the PA are implementing several cosmetic changes to claim that the PA has been “revitalized.” While the PA propaganda machine is working to justify the move, the truth is that the changes are predominantly irrelevant. Abbas does not want change. He has been the PA’s autocratic, corrupt, and widely criticized ruler for the past 19 years. He, his family, and his cronies have amassed huge personal fortunes that, in Abbas’ case, have reportedly reached $100 million. 1 His sons have accumulated fortunes in excess of $300 million, controlling monopolies on the import of cigarettes and in the fields of civil engineering, electronics, real estate, and cellular communications. 2 Abbas and the PA constitute a leadership catastrophe for the Palestinian public. The failed PA that Abbas inherited from the previous PA leader, Yasser Arafat, steadily but surely managed to sink to even deeper lows. Every attempt to further the peace process, even entailing Israeli withdrawal, was met with Abbas’s refusal. Internally, PA corruption is rife. The PA never established an independent judiciary or other vehicles of legitimate governance. PA security organizations popped up and flourished like mushrooms after the rain. At one stage, the PA security mechanisms even boasted more generals than the U.S. Army. 3 Abbas regularly blames PA failures on Israel, the United States, or other Western powers. While Abbas and the PA leadership deflected responsibility to everyone and anyone else, the Palestinian people were not hoodwinked. Already back in 2006, when given the chance to vote in elections for the PA parliament and choose between Abbas’s Fatah party and the internationally designated terrorist organization, Hamas, the Palestinian people chose Hamas. After the international community rejected the Hamas government, Abbas deposed Hamas and installed a so-called “technocrat” government. The fact that Hamas remains a genocidal terrorist organization did not appear to bother Abbas. He feared the potential loss of control, contracts, and commensurate spoils. The convergence of interests worked well for Abbas. He sidelined Hamas and blamed Israel and the United States for forcing his hand. Palestinian public opinion polls today show unprecedented public opposition to Abbas and his Fatah party, while Hamas has consistently grown stronger. 4 In their relations with Israel, Abbas and the Palestine Liberation Organization (PLO) – also headed by Abbas – used the PA as an effective vehicle to promote the “Plan of Stages” to destroy Israel. 5 Adopted by the PLO in 1974, the “Plan of Stages” set out the principles according to which the PLO has since operated. The plan includes the use of terror to achieve its goals and the strategic decision to take any territorial foothold it can gain as a springboard to continue the path to the destruction of Israel. The PA education system was radicalized and used to educate generation after generation of Palestinians to participate in terror and to teach the subversion of Israel. Terrorist glorification became commonplace. Abbas entrenched the “Pay-for-Slay” terror reward program, spending hundreds of millions of dollars every year paying robust salaries and allowances to terrorists and their families. At the same time, Abbas launched a multi-front international lawfare assault to delegitimize Israel in the international community and international public opinion. Cosmetic Changes when Surgery Is Required Given his track record and the U.S. call to “revitalize” the PA, Abbas is again trying to hoodwink the Americans and the international community by adopting cosmetic changes. At the end of January 2024, the PA announced a slew of reforms, including the appointment of new regional governors (to replace twelve of them who Abbas sacked in August 2023), changes in the recruitment mechanisms of the PA security forces (that were even recruiting terrorists 6 ), changes to the media market (that had shrunk as Abbas consolidated his dictatorial rule), and a restructuring of the health sector. At the time, senior PA officials said Washington requested the measures to achieve a “revitalized PA.” 7 Now, the PA government has resigned, 8 opening the door for Abbas to feign legitimacy again and appoint a new and “revitalized” technocrat government. Abbas approved the cosmetic and insignificant changes, assuming they would ensure the survival of the PA. He is bolstered by the U.S. repeated commitments to the “Two-State Solution” and rumors that U.S. Secretary of State Blinken ordered his staff to consider the implications of U.S. recognition of the non-existent “State of Palestine.” Notwithstanding U.S. declarations, the PA has been an abject failure. Despite tens of billions of dollars of aid over the past 30 years, systematic failures of the PA and its leadership to establish a working and viable government have been clear for more than two decades. The additional factor that undermines both the bona fides of the reforms and poses an increasing danger is the Russian-driven talks of “Palestinian reconciliation.” 9 While reconciliation is often positive, “Palestinian reconciliation” means that a new bond will be formed between Abbas’ hated Fatah party and the genocidal Hamas movement. Reconciliation talks between the two rivals have been going on since Hamas seized control of the Gaza Strip in 2007 – following its electoral win the year before – by killing Fatah members, on some occasions throwing them from the tops of buildings and in others dragging their bodies through the streets of Gaza. Facilitating the survival of Hamas through “reconciliation” and allowing the movement to continue to play a central role in Palestinian society would be unacceptable to Israel, which has sworn to destroy both the military and governance capabilities of the terrorist movement that planned and led the massacre. If successful, the Russian-led efforts would undermine the efforts of the U.S. administration to assist the Palestinians in fighting terror and undermine the repeated call of President Biden to “eliminate” Hamas. Policy Recommendations The piecemeal measures offered by Abbas to effectively “revitalize” the PA are insufficient. To “revitalize” the PA, a two-pronged strategy must be adopted: one that would address its relations with Israel and another to manage its internal governance. Regarding the PA relations with Israel, Brig. Gen. (res) Yossi Kupperwasser and this author recently mapped out six non-negotiable steps the PA must take as a condition of its reconstruction. 10 These steps include the need to condemn the October 7 massacre, abolish the PA/PLO’s “Pay-for-Slay” policy, recognize Israel as the State of the Jewish people, cease incitement to murder and glorifying terror against Israelis, halt all PA political assaults on Israel in international fora, while actively combatting terror. Regarding the PA’s internal workings, several necessary steps must be adopted. First, 88-year-old Abbas must resign. Now in his 19th year of his first four-year term, Abbas was never popular among the Palestinians, and his overt corruption resulted in broad public demand that he vacate his position as PA leader. New PA elections should be held under international supervision, both for the position of PA Chairman and PA parliament. Internationally designated terrorist organizations such as Hamas, the Popular Front for the Liberation of Palestine, and the Democratic Front for the Liberation of Palestine would not be allowed to participate, whether running under their own name or any other pseudonym. The new PA Chairman and Parliament would function under strict international stewardship to prevent their radicalization. Second, the leadership and staff of the PA Ministry of Finance would need to be replaced by agreed-upon international personnel, who would ensure the elimination of corruption, that the PA budget be spent for the purposes for which it was designated, as opposed to enriching Abbas’s family or Fatah cronies or to incentivize, support, and reward terror. Third, the PA judiciary over which Abbas has taken complete control must be disbanded and reconstituted under the guidance and control of agreed international authorities. 11 Finally, the PA must sever its ties with the PLO, whose members still include internationally designated terror organizations and to whom the PA funnels hundreds of millions of dollars annually without justification. 12 Only once these preliminary steps, both internally and in its relations with Israel, are adopted, would it be possible to further assess what a truly “revitalized” PA would look like. * Notes https://nationalpost.com/news/canada/palestinian-authority-wants-ottawas-help-seizing-former-arafat-advisors-canadian-assets↩︎ https://jcpa.org/article/the-businesses-of-mahmoud-abbas-and-his-sons/#_edn5↩︎ https://palwatch.org/page/15753↩︎ https://www.pcpsr.org/sites/default/files/Poll%2090%20English%20Full%20text%20Dec%202023.pdf↩︎ https://palwatch.org/page/31984↩︎ https://palwatch.org/page/18260↩︎ https://www.timesofisrael.com/pa-launches-reforms-aimed-at-revitalization-but-structural-changes-remain-elusive/↩︎ https://english.wafa.ps/Pages/Details/142023↩︎ https://www.timesofisrael.com/we-need-palestinian-unity-pa-premier-urges-factions-to-meet-in-moscow-next-week/#:~:text=Hamas%20and%20the%20smaller%20Islamic,towards%20the%20signed%20peace%20accords.↩︎ https://www.timesofisrael.com/6-fundamental-steps-toward-a-revitalized-palestinian-authority/↩︎ https://al-shabaka.org/briefs/dismantling-abbass-rule-over-the-palestinian-judiciary/↩︎ https://palwatch.org/page/16701↩︎ Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More

Analysis The New Axis of Tyrannies vs. the West: A Mighty Clash of Titans Gatestone 20.11.24 Image Source: אתר של הביטחוניסטים, IDSF The article explores the emergence of a "new axis of tyrannies," highlighting alliances among authoritarian regimes threatening global stability, democracy, and human rights, with a focus on their strategic implications for the West. Original Article n the article "The New Axis of Tyrannies vs. the West: A Mighty Clash of Titans," Nils A. Haug presents three main arguments: Formation of a New Axis of Tyrannies: Haug argues that a coalition of authoritarian regimes—including Russia, China, Iran, and North Korea—is challenging the Western-led global order. These nations aim to establish a new world order with themselves at the helm, believing that their combined efforts can upend America's unipolar global leadership in political, economic, and military spheres. Religious and Ideological Motivations: The article suggests that religion serves as a convenient pretext for these regimes to assert their ideologies. In autocratic or totalitarian systems, there is an imperative to forcefully impose the regime's idea of religion or "truth" upon an unwilling populace, with the ultimate intention of establishing global compliance with their beliefs. This sometimes appears to be a "religion" of state supremacy. Threat to Israel and Western Democracies: Haug emphasizes that Israel, as the sole democratic partner of the West in the Middle East, stands in the path of Iran's ambitions for a global Islamist Caliphate. He argues that the West, due to weak and compromised political decisions, has tried to prevent Israel from acting alone against jihadist threats. Despite nearly 4,000 years of challenges to its existence, Israel continues to endure. These arguments underscore the perceived threat posed by the alliance of authoritarian regimes to global stability, democracy, and human rights, with a particular focus on their strategic implications for the West and Israel. Sources Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More

PA Breaches of the Oslo Accords Palestinian Authority official: Terrorists who murdered a mother with her 3 children “raise the morale” of Palestinians PMW 2.8.24 Image Source: PMW Website Palestinian Media Watch reveals that the Fatah party continues to honor terrorists responsible for Israeli deaths, contradicting their stated commitment to peace. This report highlights specific instances and implications. Original Article The main arguments of the article are: The Palestinian Authority (PA) glorifies terrorists, portraying them as heroes who inspire and boost the morale of Palestinians. PA officials, including Majed Faraj and Jibril Rajoub, have publicly praised terrorists as vital to the Palestinian cause. The director of the Jericho Prisoners' Club described terrorists responsible for the murder of a mother and her three children as figures who uplift Palestinian spirits. For more details, you can read the full article here . Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More

Global Response Lebanese Columnist: The Failure Of The Palestinian Authority And The Lebanese Government To Condemn Hamas' and Hizbullah's Attacks On Israel Is A Political Fiasco MEMRI TV 5.11.24 Image Source: Khairallah Khairallah (Image: Anfaspress.com), From Memri TV Website The article analyzes a Lebanese columnist's criticism of the Palestinian Authority and Lebanese government for their failure to condemn Hamas, highlighting regional divisions and the challenges of addressing terrorism openly. Original Article In his October 23, 2024, column titled "Lebanon Is Not Hizbullah and Palestine Is Not Hamas," Lebanese journalist Khairallah Khairallah presents several key arguments: Failure to Condemn Militant Actions : Khairallah criticizes both the Palestinian Authority (PA) and Lebanon's interim government for their lack of political courage in condemning Hamas' and Hizbullah's attacks against Israel. He suggests that such condemnations could have prevented the tragic harm suffered by the people of Gaza and Lebanon. PA's Missed Opportunity : He argues that the PA leadership "failed the test of the Al-Aqsa Flood" by not unequivocally condemning Hamas' October 7, 2023, attack. Khairallah points out that the PLO, headed by President Mahmoud Abbas, even called Hamas leader Yahya Sinwar a "national hero" in the eulogy it issued after his death. Lebanese Government's Hesitation : Khairallah criticizes Lebanon's interim government for its hesitant stance on Hizbullah's full subservience to Iran and its decision to attack Israel from South Lebanon. He notes, however, that the Lebanese government has recently begun expressing "courageous positions" against Iranian involvement in the country. Need for New Leadership : He stresses the necessity for a new Palestinian political leadership that can convince the world that "Palestine is not Hamas" and that not all Palestinians are masked and armed gunmen. Similarly, he calls for an official Lebanese statement declaring that Lebanon is neither synonymous with Hizbullah nor an Iranian colony. Khairallah concludes that both the PA and Lebanon's interim government missed critical opportunities to distance themselves from militant actions, thereby failing to protect their respective populations from ensuing tragedies. Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More

הירשם לדיוור אודות IPAAR יוזמת תגובות התקשורת תגובות בינלאומיות תגובות ישראל הפרות של הרש״פ סכנה ממשית ומיידית נשקפת לנו מבית הדין הפלילי בהאג קרא עוד מוריס הירש ניתוחים ומחקרים אחרונים: תגובות בינלאומיות להפרות הרש״פ חיפוש לפי: איפוס מילת קישור מקור בחר נושא בחר תוצאות 23 סכנה ממשית ומיידית נשקפת לנו מבית הדין הפלילי בהאג בהאג עלולים להוציא בקרוב צווי מעצר נגד בכירים ישראלים • חייבים לשנות מיד את המדיניות כלפי הרשות הפלסטינית קרא עוד מוריס הירש 5.9.24 פלסטינים בחו"ל: ההנהגה הפלסטינית לא מייצגת את כולנו פלסטינים החיים בחו"ל דורשים להשמיע את קולם בקבלת ההחלטות הפלסטינית, וטוענים שלרשות ולאש"ף אין זכות לדבר בשמם ארגונם מתנגד להסכמי אוסלו ותומך ב"התנגדות" נגד ישראל קרא עוד המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה 9.7.24 פרס לחמאס: על הכרת ספרד, אירלנד, נורווגיה וארמניה במדינה פלסטינית מאמר זה מנתח את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של תשלומי התמיכה למחבלים ומשפחותיהם על ידי הרשות הפלסטינית, ומדגיש את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות זה למען קידום שלום וביטחון באזור. קרא עוד הביטחוניסטים 7.7.24 האו”ם נגד השלום? הכתבה עוסקת בהתנגדות האו"ם לשלום עם ישראל והפלסטינים. היא מנתחת את הגישות של האו"ם והחלטותיו בנוגע להקמת מדינה פלסטינית ומדגישה את ההשפעה השלילית על תהליך השלום, כולל אזכור של תוכנית השלבים ואינתיפאדות. קרא עוד מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים 20.6.24 "המהומות בקמפוסים – איום בטחוני-קיומי על מדינת ישראל" בדיון במסגרת ועדת הקליטה והעלייה אודות המהומות בקמפוסים אמר נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כי "על מדינת ישראל לא לקבל את הדברים ונקוט בגישה של "בעל הבית השתגע". לדבריו: "זה איום עצם קיומה של מדינת ישראל וזה הבסיס ללגיטימיות של הקיום שלנו כאן". קרא עוד המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה 9.5.24 טען עוד הירשם לדיוור הפרות של הרש״פ תגובת ישראל תגובות בינלאומיות יוזמת ipaar More

הירשם לדיוור אודות IPAAR יוזמת תגובות התקשורת תגובות בינלאומיות תגובות ישראל הפרות של הרש״פ בכיר פת"ח לאל-ג'זירה נט: גם פעילי פת"ח נלחמים נגד ישראל בעזה; "כל עוד מוחמד דף הולך על רגליו – מצבנו טוב" המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון אתר של המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון מקור התמונה: 26.1.24 חבר הוועדה המרכזית של פת"ח, עבאס זכי, התראיין ב-16.1.24 לאתר אל-ג'זירה נט ואמר כי פעילי הזרוע הצבאית של תנועת פת"ח, גדודי חללי אל-אקצא, נלחמים נגד ישראל ברצועת עזה ובגדה המערבית וכי "האידיאולוגיה של פת"ח היא שחרור כל האדמה הפלסטינית, למרות מעורבותה בהסכמי שלום עם ישראל". לכתבה המלאה הירשם לדיוור הפרות של הרש״פ תגובת ישראל תגובות בינלאומיות יוזמת ipaar More

הירשם לדיוור אודות IPAAR יוזמת תגובות התקשורת תגובות בינלאומיות תגובות ישראל הפרות של הרש״פ מקומם: אחרי שחלק מאנשיו הפכו למחבלים, האם אונר"א בדרך לפרס נובל לשלום? מעריב UN Photo_Srdjan Slavkovic UNRWA Commissioner-General Philippe Lazzarini (file)_ מקור התמונה: 2.2.24 אדמונג אוקרוסט, חבר הפרלמנט בנורבגיה, המליץ על אונר"א כמועמד לפרס נובל לשלום, זאת על אף שלאחרונה נחשף כי חלק מעובדיו לקחו חליק פעיל בטבח הרצחני שאירע בישראל בחודש אוקטובר האחרון לכתבה המלאה הירשם לדיוור הפרות של הרש״פ תגובת ישראל תגובות בינלאומיות יוזמת ipaar More

הירשם לדיוור אודות IPAAR יוזמת תגובות התקשורת תגובות בינלאומיות תגובות ישראל הפרות של הרש״פ האם הוּלך רבין שולל על ידי ערפאת? ז׳ק נריה מקור התמונה: 4.9.23 באחת מפגישותיי עם יאסר ערפאת בתוניס, כחודשיים לאחר החתימה על הצהרת העקרונות על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, שוחחנו על עתיד המשא ומתן ועסקנו בהיבט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית המתהווה. לכתבה המלאה באחת מפגישותיי עם יאסר ערפאת בתוניס, כחודשיים לאחר החתימה על הצהרת העקרונות על מדשאות הבית הלבן בוושינגטון, שוחחנו על עתיד המשא ומתן ועסקנו בהיבט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית המתהווה. לחרדתי שמעתי את ערפאת טוען כי שטח הרשות ישתרע בעתיד מעין גב בצפון (לחופה המזרחי של הכנרת) ועד לעין גדי בדרום (לחופו של ים המלח). יתר על כן, הוא אמר שהגבעות המשקיפות על יריחו (רכס קרנטל) הן שלו, וכי הוא זקוק להן כדי להציב עליהן את “האנטנות שלו”. עם זאת הסכים ערפאת בנדיבותו לאפשר לישראל להציב את האנטנות שלה באותו מקום. כשהגבתי ואמרתי כי תנאי זה לא היה ידוע כלל ועיקר, הוא השיב: “[לולא כן] האם אתה חושב שהייתי מסכים לחתום על הצהרת העקרונות?” ערפאת הוסיף כי אבו עלא – ראש המשלחת הפלסטינית למשא ומתן – התקשר אליו בלילה ואמר כי היהודים מבקשים לשמור בשליטתם את הכביש המהיר שמקשר בין ירושלים לים המלח. “הסכמתי”, אמר ערפאת, “בידיעה שהייתה הסכמה מצד ישראל על הנושאים האחרים”. לא האמנתי למשמע אוזניי. ערפאת, בהתייחסו להיבט הטריטוריאלי של פלסטין המנדטורית, טען כי עין גב שלו, וכמוה גם כל השטח המשתרע מיריחו ועד עין גדי! פניתי לעמית שלי, עוזרו של המזכיר הצבאי שליווה אותי, ושאלתי אם רשם לפניו את כל דברי ערפאת. הוא ענה בחיוב. באותו רגע ידעתי שאנחנו בצרות... בשובי לירושלים עדכנתי את ראש הממשלה בדבר עמדתו של ערפאת. יצחק רבין לא האמין למשמע אוזניו וביקשני לבדוק זאת עם משרד החוץ שלנו. קיבלתי שלושה עמודים על הפגישות באוסלו. לא היה בהם אזכור כלשהו לטענותיו של ערפאת. רבין הקשיב לתדריך שלי, אך עמוק בתוכי יכולתי לראות כי אינו מאמין לי. ערב הפגישה בקהיר ב־13 בדצמבר 1993 אמרתי לרבין כי אנו על סף משבר, משום שאין סיכוי שנוכל לגשר בין עמדותינו לבין עמדותיו של ערפאת, אולם רבין התעקש לקיים את הפסגה במועד. הוא אף התכוון להציע לערפאת להיפגש בארה״ב בקמפ דיוויד, בחסות ארה״ב, כדי להגיע לידי הסכמה סופית על יישום הצהרת העקרונות. בפועל נפגש יצחק רבין עם יאסר ערפאת בארבע עיניים. כעבור עשר דקות יצא מהפגישה זועם וסמוק מכעס, נדהם מעמדותיו של ערפאת. הוא פנה למשלחת הישראלית ואמר: “ז׳ק צדק, ערפאת באמת מתכוון למה שהוא אומר. חבל שלא נפגשתי עמו לפני שנחתמו הסכמי אוסלו. לא הייתי חותם עליהם!” בישיבת המליאה ציין רבין כי יש כמה נושאים שנויים במחלוקת, וכי הציע לערפאת להיפגש עמו כעבור עשרה ימים כדי לראות אם יש דרך להתגבר על המכשולים. רבין לא התכוון להיפגש עם ערפאת. הייתה זו דרכו לומר לצד השני כי אין הוא מוכן להמשיך בתהליך המשא ומתן. ערפאת יתלונן אחר כך שרבין הבטיח להיפגש איתו כעבור עשרה ימים אך לא קיים את הבטחתו. אם כך, עולה השאלה: האם רבין “ה ּולך שולל” בידי ערפאת — או בידי צוות המשא ומתן שלו עצמו, שלא דיווח על עמדותיו של ערפאת כפי שבאו לידי ביטוי בפגישתו עם רבין? רבין לא היה בקיא בפרטי ההבנות שהושגו באוסלו. הדבר היה ברור לי בכל פעם שניסיתי להבהיר את מה שנאמר בשולי הדברים באוסלו ולברר אם אכן ניתנו שם לערפאת ההבטחות שאחר כך “נפנף” בהן בנסותו לעקוף את המהמורות במשא ומתן. העמימות של הצהרת העקרונות היה בה יתרון וחיסרון כאחד: מכיוון שרבין לא הכיר את עמדותיו האמיתיות של ערפאת, הוא הקפיד להוסיף להצהרת העקרונות את “הפרוטוקול המוסכם”, שהפך לחלק בלתי נפרד ממסמך העקרונות. ידוע שרבין טען כי בלעדי פרוטוקול זה הייתה הצהרת העקרונות הופכת ל“אסון לאומי”. ואכן, במבט לאחור אי־אפשר לדעת מה היה קורה אילו נפגשו רבין וערפאת לפני החתימה על המסמך. חמור מזה, אחרי הפסגה הכושלת עם ערפאת בדצמבר 1993 זעם רבין לאחר שהוכה בתדהמה מעמדותיו של ערפאת. בבואי לבחון את עבודתי עם ראש הממשלה יצחק רבין בפרספקטיבה של שנים, אני מנסה להבין כיצד התרחשו הדברים באמת. האם רבין יצא למסלול הפלסטיני ברצון, או שמא נסחף למערבולת הדיפלומטית שיצר שר החוץ שלו, שמעון פרס? עבדתי עם רבין, ואין ספק בלבי שהוא היה ער למגעים המתנהלים באוסלו אך לא לפרטי ההבנות שהוצגו שם, ונראה כי לא ייחס להבנות הללו חשיבות מספקת. לצערו, המערכת הפוליטית הישראלית הייתה גדושה בדמויות פוליטיות ובאנשי אקדמיה שניסו את כוחם במגעים עצמאיים עם בכירי אש״ף, מה שלא הניב תוצאות מלבד פיסות רכילות ומידע על האווירה השוררת בחצרו של יאסר ערפאת. נותרה התהייה בדבר התעקשותו של רבין להמשיך במשא ומתן. לדעתי יש לכך כמה הסברים: כבר ב־1992, כשנבחר לראשות הממשלה בפעם השנייה, הביע רבין חשש גדול ואמיתי ממה שכינה “מדינה דו־לאומית”. רבין גם חש כי ניחן בכושר מנהיגות שחסר לקודמיו בתפקיד. הוא ראה בעצמו פורץ דרך שלא רק יתווה את הדרך, אלא גם ישכנע את הציבור בישראל כי גישתו היא הנכונה ויצליח להגשים את חלומו של כל ישראלי לשלום. היה גם משקל לעובדה שהסכם השלום היחיד אז, בין מצרים לישראל, נעשה בידי שלטון הליכוד הימני בראשותו של מנחם בגין. רבין רצה גם הוא להיזכר כ“עושה שלום” וכמי ששם קץ לסכסוך הישראלי־פלסטיני. באוגוסט 1993 אמר גורם פלסטיני בכיר לשגריר מצרים בישראל, מוחמד בסיוני, כי “ישראל היא שמספקת כעת חמצן לאש״ף” וכי בלעדי ישראל היה אש״ף גווע ממחסור במשאבים, בשעה שמוסדותיו קורסים והנהגתו של ערפאת מתערערת. מידע זה רומם את רבין. באותם ימים רווחה התחושה שאי־אפשר להגיע לידי הסדר עם הפלסטינים, וכך כנראה תפס רבין את הקבוצה שניהלה את השיחות באוסלו — עד שהתברר כי הושגה שם התקדמות של ממש. מנקודת מבטו של רבין, שיחות אוסלו עמדו בשניים משלושת התנאים שהציב להצלחת כל משא ומתן עם “שחקן” ערבי: לא דלף מהן מידע והן נערכו עם משלחת פלסטינית נפרדת, אף שלא התנהלו בחסות אמריקנית אלא בסיוע נורווגי. מצב זה ִשחזר את הקשר שרקם משה דיין עם הגנרל המצרי תוהמי במרוקו בדרך להסכמי קמפ דיוויד. מבנה אישיותו של רבין, החשדנות הכפייתית שלו, המידור שהנהיג, הערכתו הנמוכה כלפי דיווחים מודיעיניים, יחסיו המתוחים עם ראש המודיעין הצבאי והעובדה שאיש לא ידע על המשא ומתן שמתנהל באוסלו — כל אלה המריצו אותו להמשיך במדיניות ההסתרה שלו. עם זאת חל שינוי בעמדתו כאשר השתנה נתון אחד בסיסי: כשנודע לרבין שהמגעים הניבו הסכמה על הצהרת עקרונות, הוא מיהר לצרף לשיחות את היועץ המשפטי של משרד החוץ, יואל זינגר, והורה לו להיכנס בעובי הקורה בכל הנוגע להסדרת התנאים. ברם, עד שזה קרה, הצהרת העקרונות כבר נחתמה ונותר מעט מאוד לעשות מלבד לברך על המוגמר. ביום שישי שלפני החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן הסביר ראש הממשלה כי שלא כהסכמי שלום עם סוריה ומדינות אחרות, ההסכם עם הפלסטינים הפיך. הוא שב והדגיש כי ישראל יכולה תמיד לחזור לשטח שהיא אמורה למסור לערפאת, בלי להסתכן במלחמה כוללת ומכבידה. ייתכן שהייתה זו דרכו לנסות לשכנע את מתנגדיו לאמץ את גישתו כלפי הפלסטינים. אבל המציאות שהתבררה לאחר 1993 הוכיחה כי כבר אין דרך לחזור למצב ששרר בשטחים מאז מלחמת ששת הימים. סיבה מרכזית לכך הייתה בוודאי חוסר הרצון של רבין לחזור אל הציבור הישראלי ואל דעת הקהל בעולם ולהכריז כי הוא נסוג מההסכם עם הפלסטינים. ממשלת רבין, שנשענה על רוב שברירי של קול אחד, לא הייתה שורדת לנוכח עמדה כזו, ואמינותו של רבין כמנהיג הייתה מתערערת. יתר על כן, שר החוץ ויריבו הנצחי, שמעון פרס, היה מנצל הצהרה זו להשגת יתרון על רבין במפלגת העבודה. לבסוף, רבין לא ראה בעמדותיו של ערפאת ִאיום. בלשון המעטה, רבין לא ייחס להן שום חשיבות כל עוד ידע שעמדות ישראל נשמעות ומתקבלות. ערפאת היה יכול לדרוש מה שהוא רוצה. לא היה סיכוי שרבין יקבל את גחמותיו. הקמפיין שיזם רבין לאחר כישלון הפסגה עם ערפאת והמשוב החיובי שקיבל ממנהיגים בעולם, מארה״ב ומכמה ממדינות ערב, גרמו לו להאמין שההגנה האמיתית של ישראל מפני ה“פנטזיות” של ערפאת היא הנספח להצהרת העקרונות המכונה “הפרוטוקול המוסכם” שערפאת חתם עליו, ואשר – כאמור – היה תרומתו הישירה והחשובה ביותר של רבין להסכמים הללו כדי לשמור על האינטרסים של ישראל. בין רבין לערפאת לא שררה אהבה, ולניסיון הרומנטי לתאר ידידות אמיתית ביניהם לא היה בסיס במציאות. לא היה מדובר אלא במפגש אינטרסים גרידא בין שני מנהיגים שכל אחד מהם פועל לפי סדר יום משלו. רבין דיבר על היפרדות לשלום, לא על הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. עד יומו האחרון הוא נשאר בעמקי נשמתו איש צבא אוחז חרב, אף שבהחלט היה מוכן לנסות את הערוץ הדיפלומטי. רבין לא קרא להקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, ובוודאי לא דיבר על גבולות 67׳. הוא דיבר על ישות פוליטית — קצת יותר מאוטונומיה ופחות ממדינה — שתהיה מחויבת לעמוד בהסכמים פדרטיביים או קונפדרטיביים עם ישראל וירדן. במבט לאחור על תהליך אוסלו כולו יש לתהות: האם היה רבין מוכן לחתום על ההסכם היום, כפי שהודיע לפמלייתו בדצמבר 1993, אילו ידע על ההשלכות של שתי אינתיפאדות על הציבור הישראלי, על רשות פלסטינית מושחתת ומפולגת ועליית חמאס והג׳יהאד האסלאמי בעזה, על הפעילות החתרנית של איראן וחיזבאללה בעזה וביהודה ושומרון, על ההיתקלויות הצבאיות הרבות עם חמאס והג׳יהאד האסלאמי ועל אלפי הרקטות ובלוני התבערה שנחתו בישראל, הרסו מבנים ושרפו שדות? רבין היה בראש ובראשונה איש צבא. הוא לא היה מהסס להפעיל את צה״ל כדי לדכא כל התקוממות. טעותו הגדולה ביותר הייתה שהוא נתן לשמעון פרס ולאנשי צוותו (ה“בלייזרים” של פרס, כפי שכונו) להובילו למצב בלתי אפשרי ולגרום לו להאמין כי פיוס אמיתי אומנם ייתכן. כבר ביום הראשון לבואו של ערפאת לעזה נעצרה השיירה שלו: בתא המטען של מכוניתו היו שלושה מחבלים מבוקשים. כעבור כמה ימים, בחיפוש באחד המטוסים שנחתו בשדה התעופה בדהנייה, שהוכשר במיוחד כדי לאפשר לפלסטינים קשר ישיר עם העולם החיצון, נמצא מצבור של כלי נשק שהוברח לרצועת עזה. על רבין היה לדעת כי ערפאת ינסה כל תעלול אפשרי כדי לשטות בישראל. לאחר שצה״ל הביס את הפלסטינים בלבנון במחיר של מאות קורבנות, רבין הוא שפתח לערפאת את הדלת לשטחים מתוך אמונה מוטעית שערפאת השלים עם קיומה של ישראל כמדינה יהודית עצמאית. הירשם לדיוור הפרות של הרש״פ תגובת ישראל תגובות בינלאומיות יוזמת ipaar More

Analysis Close Down UNRWA FDD 7.2.24 Image Source: UN Website Western nations must not continue to contribute to a UN agency that is effectively controlled by a terrorist organization. Original Article Latest Understanding Abbas’s Decision to Appoint Rawhi Fattouh as His Successor Read More Palestinian Authority insult: “The white and racist majority” elected Trump Read More Palestinian Authority teaches kids to admire suicide bomber who murdered 21 Read More Read More